הדיאלקטיקה בין מרכוז וביזור

באמרו של ד"ר ולנסקי  זה מדובר במגמת הביזור שהחלה עם הקמת המדינה. הפיצול הרב שירשה המדינה,הצורך לקלוט גלי עלייה, להכשיר מורים, לבנות מוסדות חינוך ולאכוף את חוקי החינוך הוביל לריכוז הדרגתי של סמכויות בידי משרד החינוך, בתחומי הפדגוגיה, המנהל והארגון.

התפתחות זו לוותה בדיסקרדיטציה של מערכות המשנה ובהם המנהלים, המורים והרשויות המקומיות. ההנחה הייתה כי ההחלטות הראויות והמותאמות לצורכי הילד ובית הספר ומימוש היסודות הערכיים אותם ביקשו להטמיע . הגישה הריכוזית שאימצו לעצמם מוסדות השלטון התקבלה ללא כל ערעור,. היה ברור ומובן מאליו באותה עת שהשלטון נאבק במציאות מורכבת ואין פתרון אלא בקיום שלטון מרכזי וריכוזי,השקפה זו הובילה את המשרד לגיבוש כללים והנחיות בסוגיות שוליות ביותר תוך שלילת שיקולי הדעת של משרד החינוך.

התחושה כי מנגנוני הפיקוח לסוגיהם הם שיוציאו את המורים מאדישותם ויכוונו את מעשיהם הייתה הדלק שהניע לגיבוש הבלתי פוסק של כללים והנחיות ולהזרמתם מן המרכז אל השדה (לביזורה) ,זה גרם לכך שמשרד החינוך הגביר את התעסקותו בתחומי הביצוע, ולפי כך את התעסקותו בסוגיות ושוליות. תהליך זה מסביר את התפתחות התרבות הריכוזית רבת העוצמה.

מגמות לביזור:

הייתה ההתנסות הראשונה היא במתן אוטונומיה למורים בהפעלת 3 שעות לימוד על פי שיקול דעתו ובחירת 25% מתוכנית הלימודים הרשמית.ההצעה לאפשר לצוות הפדגוגי של מוסד חינוך ליזום,להחליט ולקבוע בעניינים פדגוגיים הותנתה בתנאים שהיו מעוגנים בדפוסי המערכת ובנטיית ה להכתיב ,להורות ולצייר הוראות ונהלים בכל עניין. התכתיבים שבאו מן המרכז חנקו את רוח היוזמה, בגלל הדרישה שמפעילי היוזמות הבית ספריות יקבלו אישור מוקדם מן הפיקוח.לפי כך רעיון האוטונומיה לא הגיע לכלל מימוש.

הדרישה להאצלת סמכויות מן המרכז אל השלטון המקומי: החליטה הממשלה למנות ועדה ממלכתית לענייני השלטון המקומי,המלצותיה העיקריות בתחום החינוך היו כי משרד החינוך יפעל לקביעת המדיניות הלאומית והעקרונות ליישומה. יתכנן תוכניות לימוד מחייבות ותוכניות ללימוד רשות, ובחירה מטעם רשויות המקומיות ויקבע קריטריונים להקצאת המשאבים.

הוועדה המליצה כי יוקפדו בידי רשות החינוך המקומיות גם סמכויות פדגוגיות שעד כה היו בתחומי הסמכות של משרד החינוך בלבד, כגון: ייזום ניסויים חינוכיים, פיתוח שיטות הוראה וארגון הלמידה.

אין תמה כי נושא זה נהפך לפלטפורמה מרכזית במאבקי הבחירה של ראשי הרשויות המקומית ושל התביעה שהלכה והתחזקה מצד הרשויות להרחיב את סמכויותיהן על חשבון משרד החינוך.

לנוכח שינויים אלה מה שברור שזה עדיין לא נגמר המתח שבין שנתי המגמות ובין שתי הגישות יוסיף להניע את המטוטלת על ציר הביזור ו המרכוז ויעסיק את מערכת החינוך גם ביובל השני של מדינת ישראל.