יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

שוב ושוב חוזרת הרפורמה


ביקורת על המאמר של לארי קיובן במסגרת הקורס של פרופ' עמי ולנסקי

המאמר של לארי קיובן "שוב ושוב חוזרת הרפורמה" עוסק בסוגיית חזרתן של הרפורמות בחינוך, ובהסברים שנתנו חוקרים לתופעה ולבסוף הסבר שמציע לארי קיובן שטוען כי אכן רפורמות בחינוך חוזרות , אך מציע חלופות להסברים שיביאו בחשבון גם את הראיות הסותרות.

הוא מביא שלוש דוגמאות לרפורמות בית ספריות חוזרות. האחת גישת המורה במרכז, השנייה ריכוז וביזור של סמכויות והאחרנה תכניות לימודים.  בגישת "המורה במרכז"  חל שינוי עצום בתפיסה לגבי מהות תפקידו של המורה מהתקופה המאה התשע-עשרה לתקופה הנוכחית אך לדעתי אין חזרה על הרפורמה . מאז הגישה הראשונה גוברת התפיסה שבה רואים את הילד במרכז,ומעודדת סקרנות של הילד, וכן בתי ספר שקמו ושאפו למעורבות רבה יותר של התלמידים וליחסים בלתי פורמאליים בין המורים לתלמידים.
גם הרפורמה הנוכחית  שמה דגש בין היתר על תכנון עבודה ושיתוף בין התלמידים ומורים תוך שילוב טכנולוגיות חדישות והתמקדות בתלמידים . רפורמה זו ממוקדת במעורבותם הפעילה של התלמידים. אינני רואה חזרה ברפורמה.

לגבי גישת הריכוז והביזור של הסמכות אני מסכימה עם הכותב שקיימת חזרה . וכיום ניתן לראות שהרבה בתי ספר עוברים בהדרגה לניהול עצמי אך רפורמות שצצות ומתחלפות מקשות על ביצוע יעיל של ניהול בית הספר רבים מתלוננים שזו רפורמה ללא שיניים. אני מסכימה עם דבריו לארי קיובן "גם כאן אפשר איפוא לראות את המתח המתמיד בין הערכים הטבועים בתפיסות הריכוזיות לבין הערכים הטבועים בתפיסות הביזוריות של ניהול בית הספר"

לגבי גישת תוכניות הלימוד גם כאן ניתן להבחין שרפורמה חוזרת על עצמה כי פשוט פולט ערכי התחומים בין התקופות והמתח הקולי קולרי המתמיד בין ערכי התחומים האקדמיים לבין אלו המעשיים גאה ושפל כמעט ,ובכל פעם שהתעורר שוב הוויכוח הערכי דאגו קובעי המדיניות לעצב מחדש את הפשרה על ידי יצירה או ביטול תחומי לימוד,וכל פעם רואים תחילתו המחודשת של תהליך זה עם תחילת עשור חדש.

הציג הכותב שני הסברים אחרים להופעתן החוזרת ונשנית. הסברים אלו עשויים להישמע הגיוניים, אך ביסודו של דבר הם טענות, לא עובדות.

אי-הבנה של הגורמים הרלוונטיים עלולה לגרום ליישום של פתרונות לא מתאימים, לבזבוז אנרגיה ולייאוש מצטבר. הכלים שיש בידינו כדי להבין את הדברים אינם אלא מטפורות פגומות שבאות במקומה של מחשבה מעמיקה. ניתן לשפר את המצב על ידי צבירת מידע על רפורמות מסוימות והתחקות על קורותיהן.

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

אירגון שוק וקהילה אסטרטגיות שינוי מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר

נהניתי מאוד לכתוב ביקורת למאמרו של תומס סרגובני במסגרת הקורס של סוגיות בחינוך שמדבר על מה מתרחש בשטח וגם ראיתי כמה הוא נותן חשיבות למורה והכרה במקצועיותו ועבודתו
מציג סרג'בני שלוש אסטרטגיות: ארגון, שוק וקהילה במטרה להשיג שינוי בבית הספר. לטענתו אסטרטגיות של שוק וארגון מביאות לשינוי יעיל של מבנים בית ספרים בטווח קצר ואסטרטגיות של קהילה מביאות לשינויים עמוקים .הוא טוען שמעט בתי ספר שחלו בהם שינויים עמוקים ולשם כך צריך כיוון מחודש כל פעם של כיווני מחשבה על מנת להשיג את השינוי המבוקש. סרגובני דיבר על כוחות שנמצאות באסטרטגיות "השינוי",כוחות אילו (בירוקרטיים, אישיים ושוק )גורמים לשינוי במבנה בית הספר ואינם קשורים למיומנויות הוראה, היכרות המורים עם אופי למידת התלמידים, היכרות המורים עם נושאי הלימוד, נורמות פדגוגיות ולכן לא יחוללו שינוי עמוק.



לדעתי לחולל שינוי מהותי בביה"ס לוקח שנים ולא נעשה בין יום ולילה , אני רואה שהיום קשה לחולל שינוי אחרי חווית רפורמות רבות  בבתי ספר ,אלא אם ימצאו אנשים שישלמו מחיר עבור זה,זאת אומרת או שהשינוי נעשה תחת קיפוח וחובה או שלא נעשה אלא תחת הסכמת מחוללי השינוי שהם במקרה שלנו המורים ,אם לא מתגמלים אותם לדעתי יהיה קשה להשיג השינוי המבוקש ,העומס וחוסר הכבוד למקצועיות דוחף אותם לבקש תמורה למרות שהם באים עם מוטיבציה ורצון לשנות. התחלתי בענייני המורים כי סרג'ובני אומר "

דבר אם מורים לא ידעו כיצד לשנות ואם לא יהיו מסוגלים להשתנות ,קשה להניח ששינוי יתרחש" זה אומר שהכוח המוביל זה המורים ובלי רצונם לא ישתנה דבר  אני תומכת בטענות שכוחות השינוי הקהילתיים שרואה בביה"ס קהילה הם יחוללו שינוי עמוק וישפיעו לטווח ארוך , אני מאמינה לשם השלמת טענה זו יש כמה גורמים שצריכים ללכת ביחד אם זה תלמידים, הורים ומנהלים חייבים ללכת ביחד  ושמנהל ביה"ס צריך שיהיה הגורם המרכזי לאיחוד קהילתי למופת ושיהיו להם אמונות משותפות ולהוביל אותם להיות קהילה מעורבת ולא מתערבת .

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

בית ספר מסורתי,דימוקרטי או שילוב ביניהם

במסגרת קורס סוגיות בחינוך כתבתי ביקורת למאמר של סוזן סמל שמדבר על
המאפיין המרכזי והלבנה הבסיסית של בי"ס זה התבסס על זה שכל החינוך הטוב תמיד היה לו את המטרות שלו את האפשרות המלאה להתפתחות של כל אינדיבואל. לכן יש למצוא מצבים שבהם ההתפתחות יכולה לפרוח. בביה"ס הזה ברי מזל שמאמינים שיש להם סביבה אידיאלית כמעט בה ילדים צעירים יכולים להתחיל את חינוכם."הילד במרכז" גדילה לא יכולה להיות מואצת בסיכון של אובדן עומק הדרך בה נעים ברצון חופשי אך עם מטרה, זה סימן ההיכר של כל בי"ס טוב מוצלח.

אבל עדיין חשוב לשים לב לצוות הניהולי ולסגל המוסד כי עיקר הצלחת ביה"ס תלוי בהם נואשות ,לפי המאמר שתי תקופות נכשל ביה"ס מלהמשיך להתקיים בשל ניהול כושל כי לא ענה על צרכי העולם החיצוני והשוק הרפורמות בתוכנית הלימודים צריכה להתחדש לפי הזמן ואוכלוסיית היעד והוא צריך להוות בי"ס בתנועה .

אין ספק שפראט היתה מנהיגה ,כמנהיגות היא קודם כל השקפת עולם ומנהיגות . מירי היא גם מנהלת מנהיגה בחנה באמצעות התבוננות בדרך שהתחילה בה פראט את השקפת עולמה לביטוי הקשר הזה במציאות.

השיטות שלהן והדרך שהן הלכו בעקבותיה היו מוצלחות דומיננטיות והשתלבו יפה עם אותם זמנים.אך כשהשתנו המרכיבים בסביבה והצרכים נהיו אחרים, ביה"ס קפא למוות,קפא לשמריו ונהיה במחסור חיים בשלביו מזדקן מתקדם,לא נעשו כל נסיונות כדי לשנות, להתאים את הצרכים של הפרט לסביבה המשתנה להתפתחויות השונים שהתרחשו, ברור שבשלב זה צריך הנהגה דומיננטית יזמית שתוכל להוביל את בי"ס לתנופה ולהצלחה.

צריך להבין שבי"ס לא חיי בתוך בועה, הוא לא מנותק מהסביבה הוא משפיע עליה ומושפע ממנה צריך להבין מה לשמר ואיך ומה לשנות.

ערכו העיקרי של כל בי"ס לדעתי חייב להפוך אנשים (מורים,תלמידים) שיכולים לחשוב ביעילות ולהיות יצרניים, ושבעתיד יוכלו להפוך את העולם ליותר טוב מזה שהם חיים בו.

יום שני, 5 בדצמבר 2011

עליית הסטנדרטים והמחיר שגבתה

במסגרת הקורס של פרופ עמי ולנסקי נתבקשנו לעשות ביקורת על מאמר שכתב בעצמו שנקרא
עליית הסטנדרטים והמחיר שגבתה

פרופ' עמי וולנסקי מתאר סיבות להצבת סטנדרטים אחידים בנושא החינוך.והמאמר עוסק בתהליכים שעברו כמה מדיניות בעולם המערבי וגם במדינת ישראל, היו רעיונות שעמדו מאחורי השינוי בחינוך הוא קביעת הישגים על פי עמידה במבחני ידע בלי התייחסות ליכולות התלמידים .המאמר דיבר על ירידה במסורת התרבותית העשירה של ההישגים האינטלקטואלים וארצות הברית טענו שמדינות מתחרות מתחילות להשתלט.
אני מסכימה עם זה שהסטנדרטיזציה לא כללה הבדלים בין תרבויות בין מדינות ובתוך המדינות עצמן, וזה חלק מהכישלון בשינוי שניסו להעביר בחינוך .לדעתי מדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות,הסטנדרטיזציה  העמיסה על המורים ,על המוטיבציה של התלמידים מדיניות החינוך פוגעת ועוקרת המקצועיות של המורה,וכפי שידוע כבר ההכרה בכוחו של המורה הוא זה שדוחף אותו לחולל שינוי.
צריך להעצים את השאיפה לקדם יצירתיות לאפשר בחירה של בתי ספר ע"י הורים שיפור תהליך מינוי מנהלים ,גם להעצים את התלמידים על פי כישוריהם וכישרונותיהם, תוך מתן חשיבות ליצירתיות של התלמידים, תוך ראיית צרכיו של התלמיד ולא רק של הסטנדרטים המובילים כיום את משרד החינוך,כנראה ששכחו שלמידה משמעותית דורשת חוויה, הזדהות עניין סקרנות, דחף פנימי, וזה מה שצריך לעבוד עליו ולא לשכוח גם שמדיניות הסטנדרטים נלקח מהמזרח שעודד את התחרות למצוינות ושכחו שהטרוגניות  התרבותית שבמערב  לא מספקת את אותם ציפיות ותוצאות.לדעתי יש שיקולים מוטעים והוא ההבנה שהחברה נהיית שוויונית יותר והחינוך הוא חלקם של כולם.
והיום וכל שנה יש ניסיון לשינוי סטנדרטיזציה בחינוך בישראל, ואצלנו במערכת החינוך עיקר ההצלחה בבתי הספר הוא ההצלחה במבחנים.
המאמר הזה יש לו שתי מטרות קונקרטיות: הראשונה: והעיקרית להציג באופן זהיר אך ביקורתי את רפורמות הסטנדרטים על מטרותיה ורכיביה .מטרה שנייה: היא לבחון האם וכיצד מערכת חינוך יכולה ליישם מדיניות של סטנדרטים שאינה מובילה רק להוראה וללמידה לקראת מבחן המבוססת על שינון ותרגול אלא גם להוראה וללמידה המטפחות חשיבה תוך יצירת תפיסה של אחריויות בקרב אנשי החינוך.
אני חושבת שהמאמר הזה כוונתו להציג באופן בהיר את הבעיות והמתחים ו הדילמות להצביע בסופו של דבר בזהירות ובצניעות על כיווני מחשבה ופעולה אפשריים.

יום שני, 28 בנובמבר 2011

אילו רק היינו בפינלד....!!!


מומלץ לצפיה למי שפספס את התוכנית.....
אילו רק היינו בפינלנד... לשים בראש סדר העדיפויות את מי שמעצב את דור ההמשך וככזה שעושה סלקציה בבחירת אנשי ההוראה צריך לקחת דוגמא. כמה חבל שמקבלי ההחלטות בממשלה אינם רואים את הקשיים היומיומיים ואת צורכי התלמיד והמערכת כולה.
מקווה לזמנים טובים יותר.חינוך להישגיות הוא חינוך של העולם הישן. כי העולם של היום מתנהג כמערכת אחת סגורה, שכל חלקיה תלויים זה בזה. יוצא שחינוך להישגיות אינדיווידואלית, היא מעשה חכם כמו ללמד את יד ימין להערים על יד שמאל.
מחקרים בתחום האינטראקציה בין ילדים מראים כי למידה קבוצתית, תורמת לאווירה חיובית בקבוצה, משפרת את ההערכה העצמית ואת המצוינות האישית!
לכן במקום לחנך לתחרות אישית הישג אמיתי צריך להימדד על-פי השתדלות הילד להשתתף כחלק פעיל בחברה, לעזור לה ולפעול למענה.

.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

הקשר בין מעשה ידו של הטבע ובין השונות !

השונות התרבותית נקבעת על ידי הסביבה. את השונות הבין אישיתהתלויה בגנים אי אפשר לשנות, את השונות התרבותית והחברתית אפשר לשנות.
גבר לא יהפוך לאשה, לא נשנה את הגובה. ההבדלים באישיות החינוך. נעשו מאמצים להגדיל את הIQ . הבעיה המרכזית של מערכת החינוך בעולם היא התפיסה המכניסטית המתעלמת מזה. אפשר לייצר ברגים זהים במפעל אך אי אפשר לייצר לומדים זהים בביה"ס.
השונות גורמת לעושר תרבותי בעולם. המאה ה-19 עיצב את מערכת החינוך כפס ייצור המוני.לכן המסכנה היא שהשונות הבין אישית היא מעשה הטבע ואין סיכוי לביה"ס לשונות אותה.
יש לקחת בחשבון את השונות בין התלמידים שהיא דבר מרכזי ושיש השפעה לסביבה שמגיעה עד ל30 % הילד לא בא לוח חלק לביה"ס 70% זה המשפחה ותורשה. לכן מורה יכול להשפיע על דרך ההתנהגות יותר מאשר הורים.
יש שונות שנובעת מן הטבע, ואין אפשרות להתערב ולשנות את הטבע ולהביא לכך שכולם יהיו דומים. התלמידים יכולים להיות דומים אך לא שווים. אין בחינוך לגיטמציה לשונות .יש לדבר על דמיון ולא על שוויון,נשאלת השאלה האם אנו כמערכת חינוך רוצה תלמידים שווים שלכולם אותן יכולות, הרי השונות האנושית היא שמביאה עושר לתרבות.

יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

עולם ילדינו עובדה קיימת!!


אנו צריכים להכיר בעובדה שילדינו חיים בתוך עולם שונה לגמרי מעולמינו עולם ממוחשב עתיר טכנולוגיה וצריך לדבר אליהם בשפב שהם מבינים שלדעתי שגם היא יותר קלה ומהירה צריך להכיר בעובדה שמה ששולט בימים אלה הם הרשתות החברתיות שהולכות וגדלות מיום ליום אפילו אנחנו נעשינו חלק ממלחמת הרשתות האלו צריך להתאים את התכנים את עצמנו לעולם ילדינו ולא לשכוח שגם רשתות חברתיות יש לה יתרונות שחוסכות מאמץ וזמן מאיתנו כדי להטמיע אותם בילדינו
יתרונות הרשתות החברתיות
מקדמת יצירתיות
מאפשרת משוב
משפרת מיומניות תקשורת
מפתחת עבודת צוות ושיתוף פעולה
יוצרת סביבות למידה מובחנים.

יום שני, 5 בספטמבר 2011

ישום חדש A.NNOTATE

ניהול גרסאות או משמעו מעקב אחר גרסאות מרובות של אותה יחידת מידע.
לרוב נעשה בזה שימוש  לניהול פיתוח מתמשך של מסמכים דיגיטליים , של יישום, משאב אמנותי כמו שרטוט או דגם אלקטרוני, ומידע קריטי אחר שהעבודה עליו עשויה להתבצע בידי צוות אנשים. שינויים במסמכים אלו מזוהים באמצעות קידום מספר או קוד תווי אחר שמקושרים לגרסה ומבוטאים כ"מספר גרסה", או פשוט "גרסה". כל גרסה מקושרת היסטורית לאדם שביצע את השינוי. במודל פשוט של ניהול גרסאות, לדוגמה, למהדורה הראשונית של שרטוט מוצב מספר גרסה "1". כאשר מבוצע השינוי הראשון מקודם מספר הגרסה ל-"2" וכך הלאה.
כלי תוכנה לניהול גרסאות מזוהים יותר ויותר כחיוניים כמעט לכל פרויקט של פיתוח תוכנה.
המשמשת ליצירה של מאגרי טקסט, מספקת ניהול שינויים מפורט: כל הגרסאות של כל מסמך נשמרות במאגר הנתונים, כולל השעה המדויקת שבה נוצרה כל גרסה וזיהוי היוצר, וניתן לזהות מה ההבדלים בין גרסה לגרסה.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

הלוח האנטראקטיבי ותוכנת אקטיב אינספייר

אחרי שלמדנו והתנסינו בחויית הלוח האנטראקטיבי ותוכנת האקטיב אינספייר אצל ד"ר איתי כוכבי לא הרגשתי עד כמה זה חוייתי וחיוני בלמודים בתוך הכתה עד שבאמת התקנו אותם בכיתןת והתחלנו לעבוד איתם בשבלי זאת התחלה מוצלחת לשנת הלימודים הנוכחית מאוד קל להעביר 45 דקות של שיעור תוך שימוש בלוח האנטאקטיבי חוסך זמן העתקה על מחברות כל התלמידים מתלהבים ורוצים להשתתף בשיעור לא משעמם משהו חדש מדבר אליהם אני ממליצה לכל בתי-הספר ולכל מורה כי זה בעצם  תוכנת ההפעלה של הלוח האינטראקטיבי וללא ספק הכלי המתקדם ביותר והמוביל לבניית מערכי שיעור ומצגות המותאמים לשימוש בו. אקטיב-אינספייר כוללת תמיכה מלאה בעברית, היא ידידותית למשתמש ומושתתת על ממשק אופיס המוכר. בעזרת התוכנה מורים יכולים לבחור את ממשק השימוש המותאם לשכבות הגיל אליה פונים ובכך להבטיח מיצוי מלא של יכולות התוכנה.

יום שישי, 19 באוגוסט 2011

סביבת הויקי והקסם שלה




לאחרונה התלמידים שלי עובדים בסביבת הויקי באותה מידה כמו בפייסבוק מכיוון שקל להשתמש בה ועיקר השיתופיות וגם מרגישים כעורכים קטנים עצמאיים .אני אדבר בקצרה על סביבת וישום הויקי :
l היא טכנולוגיה מקוונת המאפשרת עריכה שיתופית של תכנים באמצעות האינטרנט.

l הממשק מהיר ופשוט ללמידה ולשימוש שוטף,

lב- Wiki מגוון רחב של פעולות ושימושים- במהירות ניתן ליצור ולערוך דפים ותכנים.

lהיישום הגדול ביותר בעולם של מערכת מסוג Wiki הינו מערכת הויקיפדיה

lכל אחד מן המשתמשים השונים יכול ליצור, להוסיף ולערוך את התכנים השונים.

lמאפשרת יצירת תוצר אחד משותף של מספר תלמידים
lכל משתתף יכול לבצע את חלקו בזמן הנוח לו.
בסביבה זו ניתן לעקוב אחר התרומה האישית של כל משתתף לתוצר המשותף.

יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

מהפיכת הרשתות המקוונות

בשיעור האחרון של ד"ר חגית בקורס היביטים גלובליים של התקשוב הציגה סרטון שמראה שרשתות חברתיות גם מצליחות להפיל שלטונות ולא רק להריץ ארגונים .
יש להם את הכוח הזה להפיל ולהמליך באותו זמן ולפי דעתי אני רואה מצריים כדוגמה מהשטח שהתחילה עם ארגונים בפייסבוק ששברה ואספה כמה שיותר קהל ותמיכות .
מומלץ לצפייה.....
צפייה מהנה

יום שני, 1 באוגוסט 2011

קטיגוריות להערכת שיעור מקוון


ניצול הערך הטכנולוגי :
שהטכנולוגיה הכרחית בביצוע הפעילות,יש הפנייה למגוון  אתרים עשירים ,עדכניים או המשלבים טקסט עם מרכיבים ויזואליים המסייעים להבנת התכנים.כמו:שימוש אקטיבי בהדמיות, ביצוע אינטראקציה עם התכנים או שיתוף פעיל לדיאלוג בפורומים וכו...
רמת חשיבה נדרשת :
הפעילות מעודדת חשיבה ,שאלת שאלות, נקיטת עמדה או הסקת מסקנות, מעודדת יצירתיות, יזמות, והבניית ידע בדרך של ניתוח, ישום, אנליזה, סנתזה, רפלקציה, והערכה...(לפי בלום)
מידת השיתופיות :
יש שימוש במרכיבים מתוקשבים התומכים בעבודה שיתופית כחלק בלתי נפרד ומהותי במהלך הלמידה.הלומדים משמשים מקור מידע לעמיתיהם לדוגמא: לומדים דנים בנושאים משותפים,בונים תוצר משותף, מתייעצים, מעריכים זה את זה או מתייחסים לתוצרי עמיתים

קרוב התכנים לעולמו של התלמיד :
קיים קשר לעולמו התרבותי של הלומד ולידע הקודם שלו. אפשר לעשות זאת ע"י בחירת הקשר שעשוי לעניין את הלומדים, עיסוק בפתרון בעיית אמת, קיום דיונים אקטואליים ורלוונטים ללומדים


הכוונה לתוצרים עשירים :
קיימת הנחיות מפורטות ומובנות למשימה העוזרות ללומד בבניית התוצר ומאפשרות למורה לשמש כמנחה, התוצר מגוון, יצירתי או מקורי מאפשר ניצול כישורים אישיים וביטוי עצמי

הערכה שזורה :
ההערכה ניתנת ע"י המורה או התלמידים העמיתים על פי קריטריונים ברורים נתונים מראש ההערכה מלווה את תהליך הלמידה ומשביחה אותה.



יום ראשון, 27 במרץ 2011

מה זה פורום לימודי ומה מטרותיו?


        §"דיון מתמשך" – תהליך ארוך של שיחה בין המשתתפים שאינו מוגבל בזמן ובמקום, כאשר עיתוי השימוש, משך השימוש וטיב השימוש בקבוצת-הדיון מותנים בדרך כלל ברצונו של המשתמש או המשתמשים.

מהווה סביבת-למידה מתוחמת, בעלת גבולות ברורים. קבוצת-דיון יכולה כמובן גם להוות חלק מסביבת-למידה מורכבת יותר (פלטפורמה) הכוללת כלים פתוחים נוספים (אתר בית-ספרי "צומח", מערכת למידה מרחוק וכדומה).

מאפשרת למורה ליצור בקלות משאבי למידה שהגישה אליהם תהיה מיידית ופשוטה.

מאפשרת תגובות מהירות של מורה לתלמיד (ולהיפך). למעשה היא מאפשרת למורה ליצור מצבי לימוד יחידניים בתוך סביבה לימודית שיתופית.

יוצרת תחושה של שוויון בין התלמיד למורה, דבר העשוי לעודד אחריות התלמיד ללמידה שלו.

מאפשרת לכל משתתף "להשמיע את קולו האישי" ותוך כדי כך להיות חלק מן "הקול הקבוצתי"

מעודדת פתרון משותף של בעיות, כאשר כל משתתף "תורם" חלק מן הפתרון.


               מאפייני סביבת פורום לימודי 
מאפשרת למשתתפים להרהר (לערוך רפלקציה) על הדעות של עצמם, על הדעות של אחרים ועל האינטראקציה בין המשתתפים.

הדיון השמור הופך להיות "נכס רוחני" של הקבוצה, גם לאחר שאיננה קיימת עוד ומאפשר למידה עתידית (גם לקבוצות אחרות).


יום ראשון, 20 במרץ 2011

מטרות הבלוג החינוכי


  • להפיץ מידע בתחומי החינוך,הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך.
  • העברת תכנים לימודיים, הודעות, דיווחים ודוחות על תהליכי חינוך, תהליכי הוראה ותהליכי למידה של תחומי הדעת השונים.
  • קבלת תגובות וביקורת לתוכן המופץ בו, מצד כל משתתפי הבלוג שהם בעלי עניין בו.