ביקורת על המאמר של לארי קיובן במסגרת הקורס של פרופ' עמי ולנסקי
המאמר של לארי קיובן "שוב ושוב חוזרת הרפורמה" עוסק בסוגיית חזרתן של הרפורמות בחינוך, ובהסברים שנתנו חוקרים לתופעה ולבסוף הסבר שמציע לארי קיובן שטוען כי אכן רפורמות בחינוך חוזרות , אך מציע חלופות להסברים שיביאו בחשבון גם את הראיות הסותרות.
הוא מביא שלוש דוגמאות לרפורמות בית ספריות חוזרות. האחת גישת המורה במרכז, השנייה ריכוז וביזור של סמכויות והאחרנה תכניות לימודים. בגישת "המורה במרכז" חל שינוי עצום בתפיסה לגבי מהות תפקידו של המורה מהתקופה המאה התשע-עשרה לתקופה הנוכחית אך לדעתי אין חזרה על הרפורמה . מאז הגישה הראשונה גוברת התפיסה שבה רואים את הילד במרכז,ומעודדת סקרנות של הילד, וכן בתי ספר שקמו ושאפו למעורבות רבה יותר של התלמידים וליחסים בלתי פורמאליים בין המורים לתלמידים.
גם הרפורמה הנוכחית שמה דגש בין היתר על תכנון עבודה ושיתוף בין התלמידים ומורים תוך שילוב טכנולוגיות חדישות והתמקדות בתלמידים . רפורמה זו ממוקדת במעורבותם הפעילה של התלמידים. אינני רואה חזרה ברפורמה.
גם הרפורמה הנוכחית שמה דגש בין היתר על תכנון עבודה ושיתוף בין התלמידים ומורים תוך שילוב טכנולוגיות חדישות והתמקדות בתלמידים . רפורמה זו ממוקדת במעורבותם הפעילה של התלמידים. אינני רואה חזרה ברפורמה.
לגבי גישת הריכוז והביזור של הסמכות אני מסכימה עם הכותב שקיימת חזרה . וכיום ניתן לראות שהרבה בתי ספר עוברים בהדרגה לניהול עצמי אך רפורמות שצצות ומתחלפות מקשות על ביצוע יעיל של ניהול בית הספר רבים מתלוננים שזו רפורמה ללא שיניים. אני מסכימה עם דבריו לארי קיובן "גם כאן אפשר איפוא לראות את המתח המתמיד בין הערכים הטבועים בתפיסות הריכוזיות לבין הערכים הטבועים בתפיסות הביזוריות של ניהול בית הספר"
לגבי גישת תוכניות הלימוד גם כאן ניתן להבחין שרפורמה חוזרת על עצמה כי פשוט פולט ערכי התחומים בין התקופות והמתח הקולי קולרי המתמיד בין ערכי התחומים האקדמיים לבין אלו המעשיים גאה ושפל כמעט ,ובכל פעם שהתעורר שוב הוויכוח הערכי דאגו קובעי המדיניות לעצב מחדש את הפשרה על ידי יצירה או ביטול תחומי לימוד,וכל פעם רואים תחילתו המחודשת של תהליך זה עם תחילת עשור חדש.
הציג הכותב שני הסברים אחרים להופעתן החוזרת ונשנית. הסברים אלו עשויים להישמע הגיוניים, אך ביסודו של דבר הם טענות, לא עובדות.
אי-הבנה של הגורמים הרלוונטיים עלולה לגרום ליישום של פתרונות לא מתאימים, לבזבוז אנרגיה ולייאוש מצטבר. הכלים שיש בידינו כדי להבין את הדברים אינם אלא מטפורות פגומות שבאות במקומה של מחשבה מעמיקה. ניתן לשפר את המצב על ידי צבירת מידע על רפורמות מסוימות והתחקות על קורותיהן.
