אירגון שוק וקהילה אסטרטגיות שינוי מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר

נהניתי מאוד לכתוב ביקורת למאמרו של תומס סרגובני במסגרת הקורס של סוגיות בחינוך שמדבר על מה מתרחש בשטח וגם ראיתי כמה הוא נותן חשיבות למורה והכרה במקצועיותו ועבודתו

מציג סרג'בני שלוש אסטרטגיות: ארגון, שוק וקהילה במטרה להשיג שינוי בבית הספר. לטענתו אסטרטגיות של שוק וארגון מביאות לשינוי יעיל של מבנים בית ספרים בטווח קצר ואסטרטגיות של קהילה מביאות לשינויים עמוקים .הוא טוען שמעט בתי ספר שחלו בהם שינויים עמוקים ולשם כך צריך כיוון מחודש כל פעם של כיווני מחשבה על מנת להשיג את השינוי המבוקש. סרגובני דיבר על כוחות שנמצאות באסטרטגיות "השינוי",כוחות אילו (בירוקרטיים, אישיים ושוק )גורמים לשינוי במבנה בית הספר ואינם קשורים למיומנויות הוראה, היכרות המורים עם אופי למידת התלמידים, היכרות המורים עם נושאי הלימוד, נורמות פדגוגיות ולכן לא יחוללו שינוי עמוק.

לדעתי לחולל שינוי מהותי בביה"ס לוקח שנים ולא נעשה בין יום ולילה , אני רואה שהיום קשה לחולל שינוי אחרי חווית רפורמות רבות  בבתי ספר ,אלא אם ימצאו אנשים שישלמו מחיר עבור זה,זאת אומרת או שהשינוי נעשה תחת קיפוח וחובה או שלא נעשה אלא תחת הסכמת מחוללי השינוי שהם במקרה שלנו המורים ,אם לא מתגמלים אותם לדעתי יהיה קשה להשיג השינוי המבוקש ,העומס וחוסר הכבוד למקצועיות דוחף אותם לבקש תמורה למרות שהם באים עם מוטיבציה ורצון לשנות. התחלתי בענייני המורים כי סרג'ובני אומר "

דבר אם מורים לא ידעו כיצד לשנות ואם לא יהיו מסוגלים להשתנות ,קשה להניח ששינוי יתרחש" זה אומר שהכוח המוביל זה המורים ובלי רצונם לא ישתנה דבר  אני תומכת בטענות שכוחות השינוי הקהילתיים שרואה בביה"ס קהילה הם יחוללו שינוי עמוק וישפיעו לטווח ארוך , אני מאמינה לשם השלמת טענה זו יש כמה גורמים שצריכים ללכת ביחד אם זה תלמידים, הורים ומנהלים חייבים ללכת ביחד  ושמנהל ביה"ס צריך שיהיה הגורם המרכזי לאיחוד קהילתי למופת ושיהיו להם אמונות משותפות ולהוביל אותם להיות קהילה מעורבת ולא מתערבת .